×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא בתרא כ״ו.גמרא
;?!
אָ
אכִּדְנָיֵיד נִכְתְּמָא אַפּוּמֵּיהּ דְּחַצְבָּא. דְּבֵי בַּר מָרִיּוֹן בְּרֵיהּ דְּרָבִין כִּי הֲוָה נָפְצִי כִּיתָּנָא הֲוָה אָזְלָא רַקְתָּא וּמַזְּקָא אִינָשֵׁי אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרָבִינָא אֲמַר לְהוּ כִּי אָמְרִינַן מוֹדֶה ר׳רַבִּי יוֹסֵי בְּגִירֵי דִּילֵיהּ הָנֵי מִילֵּי דְּקָא אָזְלָא מִכֹּחוֹ הָכָא זִיקָא הוּא דְּקָא מַמְטֵי לַהּ. מַתְקֵיף לַהּ מָר בַּר רַב אָשֵׁי מַאי שְׁנָא מִזּוֹרֶה וְרוּחַ מְסַיַּיעְתּוֹ אַמְרוּהָ קַמֵּיהּ דְּמָרִימָר אֲמַר לְהוּ בהַיְינוּ זוֹרֶה וְרוּחַ מְסַיַּיעְתּוֹ. וּלְרָבֵינָא מַאי שְׁנָא מִגֵּץ הַיּוֹצֵא מִתַּחַת הַפַּטִּישׁ וְהִזִּיק גדְּחַיָּיב לְשַׁלֵּם הָתָם נִיחָא לֵיהּ דְּלֵיזִל הָכָא לָא נִיחָא לֵיהּ דְּלֵיזִל.: מתני׳מַתְנִיתִין: דלֹא יִטַּע אָדָם אִילָן סָמוּךְ לִשְׂדֵה חֲבֵירוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת אֶחָד גְּפָנִים וְאֶחָד כׇּל אִילָן ההָיָה גָּדֵר בֵּינָתַיִם זֶה סוֹמֵךְ לַגָּדֵר מִכָּאן וְזֶה סוֹמֵךְ לַגָּדֵר מִכָּאן. והָיוּ שׇׁרָשִׁים יוֹצְאִים לְתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ מַעֲמִיק ג׳שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעַכֵּב אֶת הַמַּחֲרֵישָׁה זהָיָה חוֹפֵר בּוֹר שִׁיחַ וּמְעָרָה קוֹצֵץ וְיוֹרֵד וְהָעֵצִים שֶׁלּוֹ.: גמ׳גְּמָרָא: תָּנָא אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁאָמְרוּ כְּדֵי עֲבוֹדַת הַכֶּרֶם אָמַר שְׁמוּאֵל לֹא שָׁנוּ חאֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל טאֲבָל בְּבָבֶל שְׁתֵּי אַמּוֹת תַּנְיָא נָמֵי הָכִי לֹא יִטַּע אָדָם אִילָן סָמוּךְ לִשְׂדֵה חֲבֵירוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי אַמּוֹת וְהָא אֲנַן תְּנַן אַרְבַּע אַמּוֹת אֶלָּא לָאו כְּדִשְׁמוּאֵל שְׁמַע מִינַּהּ. וְאִיכָּא דְּרָמֵי לַהּ מִירְמֵא תְּנַן לֹא יִטַּע אָדָם אִילָן סָמוּךְ לִשְׂדֵה חֲבֵירוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת וְהָתַנְיָא שְׁתֵּי אַמּוֹת אָמַר שְׁמוּאֵל לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּבָבֶל כָּאן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. רָבָא בַּר רַב חָנָן הֲווֹ לֵיהּ הָנְהוּ דִּיקְלֵי אַמִּיצְרָא דְּפַרְדֵּיסָא דְּרַב יוֹסֵף הֲווֹ אָתוּ צִפּוֹרֵי יָתְבִי בְּדִיקְלֵי וְנָחֲתִי בְּפַרְדֵּיסָא וּמַפְסְדִי לֵיהּ א״לאֲמַר לֵיהּ זִיל קוֹץ א״לאֲמַר לֵיהּ וְהָא אַרְחֵיקִי לִי א״לאֲמַר לֵיהּ ה״מהָנֵי מִילֵּי לְאִילָנוֹת אֲבָל לִגְפָנִים בָּעִינַן טְפֵי. וְהָא אֲנַן תְּנַן אֶחָד גְּפָנִים וְאֶחָד כׇּל אִילָן א״לאֲמַר לֵיהּ ה״מהָנֵי מִילֵּי אִילָן לְאִילָן וּגְפָנִים לִגְפָנִים יאֲבָל אִילָן לִגְפָנִים בָּעִינַן טְפֵי. א״לאֲמַר לֵיהּ אֲנָא לָא קָיֵיצְנָא דְּאָמַר רַב כהַאי דִּיקְלָא דְּטָעֵין קַבָּא אָסוּר לְמִקְצְיֵיהּ וְאָמַר ר׳רַבִּי חֲנִינָא לָא שְׁכֵיב שִׁכְחַת בְּרִי אֶלָּא דְּקַץ תְּאֵנְתָּא בְּלָא זִימְנֵיהּ מָר אִי נִיחָא לֵיהּ לִיקּוֹץ. רַב פָּפָּא הו״להֲווֹ לֵיהּ הָנְהוּ דִּיקְלֵי אַמִּיצְרָא דְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אֲזַל אַשְׁכְּחֵיהּ דַּהֲוָה חָפַר וְקָא קָאֵיץ שׇׁרָשָׁיו אֲמַר לֵיהּ מַאי הַאי אֲמַר לֵיהּ תְּנַן הָיוּ שׇׁרָשִׁים יוֹצְאִים לְתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ מַעֲמִיק שְׁלֹשָׁה כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעַכֵּב הַמַּחֲרֵישָׁה. אֲמַר לֵיהּ הָנֵי מִילֵּי שְׁלֹשָׁה מָר קָא חָפַר טְפֵי אֲמַר לֵיהּ אֲנָא בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת קָא חָפַרְנָא דִּתְנַן הָיָה חוֹפֵר בּוֹר שִׁיחַ וּמְעָרָה קוֹצֵץ וְיוֹרֵד וְהָעֵצִים שֶׁלּוֹ אָמַר רַב פָּפָּא אֲמַרִי לֵיהּ כּוּלְּהִי וְלָא יְכֵילִי לֵיהּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
אפומא דחצבא – על פי׳ הקונט׳ קשיא לר״י דאיך יהא האפדנא נייד כולי האי עד שתתנדנד הנכתמא דא״כ הבית קרוב ליפול ולפי הענין משמע שהיה בנין חזק שהרי מתוך העושר בנאה ובמס׳ שבת (דף עז:) נמי אמר מאי אפנדא אפיתחא דין שמאספין שם לדין משמע דבירה גדולה היא ונראה לר״י דכד ניידא נכתמא כשאדם אוחז הכד בידו שזהו דבר מועט הרבה א״כ מתנדנד האפדנא חייב להרחיק ולריצב״א נראה שאין פ״ה דחוק דבדבר מועט מתנדנד הנכתמא שהוא דבר קל אף על פי שהאפדנא אינו מתנדנד כל כך. זיקא הוא דקא ממטי לה – קשיא לר״י דליחייב משום אש מידי דהוה אאבנו וסכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו דחייב משום אש כדאמר בפ״ק דב״ק (דף ו.) והכא דאמטי ליה ברוח מצויה איירי מדפריך עלה מזורה ורוח מסייעו דאיירי ברוח מצויה כדמשמע בהכונס (שם דף ס. ושם) גבי ליבה וליבתו הרוח ומדפריך מגץ היוצא מתחת הפטיש דהיינו ברוח מצויה דחייב משום אש דגבי אש קתני לה בהכונס ואומר ר״י דלא דמי לאש דאין חייב משום אש אלא כשעשה האדם את האש לבדו כדכתיב המבעיר את הבערה בלא סיוע הרוח ואח״כ הולכת על ידי רוח מצויה אבל הכא אין עושה לבדו כל עיקר אלא ע״י הרוח דאי לאו רוח לא הוה רקתא אזלא כל עיקר ודמי לליבה וליבתו הרוח דפטור והיינו דמשני כי פריך בסמוך מ״ש מגץ דהוה סלקא דעתך דדמי ממש לגץ ומשני התם ניחא ליה דליזל ומתכוין להכות בכח עד שיצא הגץ ומתרחק בלא שום זיקא וחייב משום אש על מה שגומר והולך על ידי רוח מצויה אבל הכא לא ניחא ליה דתיזל כלומר ואינו מכה בכח ואי לאו רוח אין הרקתא הולכת כלל וא״ת מ״מ יהא חייב להרחיק מידי דהוה אגורן דמתניתין דחייב להרחיק אע״ג דזיקא ממטי ליה וי״ל דמתני׳ כרבנן והכא איירי אליבא דר׳ יוסי דלא מחייב אלא בגירי דיליה והא דפריך מגץ ולא מצי לאוקמי ההיא דגץ כרבנן משום דלא פליגי רבי יוסי ורבנן לענין חיוב תשלומין אלא לענין הרחקה וא״ת מאי שנא מנמייה דאפילו לר׳ יוסי מרחיקין אע״ג דהיא גופה ממטיא נפשה כמר בר רב אשי ומיהו התם משום דזימנין דבהדי דנח כו׳ כדקאמר לעיל אבל קשה מעורבין לעיל (דף כג.) דאמר רב יוסף אפיקו לי קורקור מהכא וי״ל דגמרא לא סבר לה כרבינא דר״ת פוסק כמר בר רב אשי וכאמימר ועוד אומר ר״י דבעלי חיים שאני דחמירי טפי מרוח דכח אחר מעורב בהן כדאמרינן בבבא קמא (דף ו.). מאי שנא מזורה ורוח מסייעתו – ורבינא לא חשיב לה פירכא דסבר כי היכי דלא גמרינן משבת לענין תשלומין כדמפרש רב אשי בהכונס (ב״ק דף ס. ושם) דגבי שבת מלאכת מחשבת אסרה תורה אבל הכא גרמא הוא וגרמא בנזקין פטור הכי נמי לא גמרינן מהתם שיהא חייב להרחיק ומר בר רב אשי סבר נהי דחיוב תשלומין לא גמרי׳ לענין הרחקה דליחשב גירי דיליה גמרינן שפיר כיון דגרמא בנזקין אסור. ורבינא מאי שנא מגץ – וא״ת ואמאי קאמר ורבינא לאמימר נמי תיקשי לענין חיוב תשלומין מאי שנא מגץ וי״ל משום הכי נקט רבינא דאמימר הוי מצי לדחויי דה״נ חייב לדידיה בתשלומין דלגמרי מדמה לה לזורה ורוח מסייעתו. אחד גפנים ואחד כל אילן – מתוך פ״ה לעיל (דף יח.) משמע דנקט אחד גפנים משום דשייך בהו כלאים דהביא ראיה מכאן דכשיש גדר ליכא איסור כלאים וזה סומך לגדר מכאן וזה מכאן ואין נראה דשדה חבירו דקתני הכא על כרחך לאו בשל זרעים איירי דהא מוקמי׳ בגמ׳ דמתני׳ אילנות לאילנות וגפנים לגפנים אבל אילנות לגפנים בעי טפי משום ציפרי ומהאי טעמא גפנים לזרעים בעי טפי אלא דנראה דנקט אחד גפנים ואחד כל אילן דלא תיסוק אדעתי׳ למימר דשיעור ד׳ אמות דמתני׳ דוקא בגפנים שמצינו בהם שיעור זה במקום אחר לענין כלאים. אבל בבבל ב׳ אמות – תימה דבפרק המוכר את הספינה (לקמן דף פב: ושם דף פג.) גבי קנה ג׳ קנה קרקע דאמר רב יוסף עובדא הוה בדורא דרעותא כו׳ משמע מהתם דבבבל נמי בעינן ד׳ אמות דבבבל הוה מעשה וצ״ל דבההיא דורא דרעותא היה להם מחרישה גדולה כמו בארץ ישראל. אבל בגפנים בעי טפי – והוא כשנטע דקלים כשהם גבוהים אבל אם נטע גרעין לא דממילא קא גדל ולא גירי דיליה הוא. אנא לא קייצנא דאמר רב כו׳ – וא״ת והתנן במתניתא דקוצץ ונותן דמים וי״ל דאיכא לאוקמי באילן סרק אבל קשה דאמרינן בהחובל (ב״ק דף צב.) גבי הנהו דיקלי דמכחשי בגופני הוו דקאמר למחר אייתי לי מקורייהו אלמא משום היזק גפנים מותר לקוץ דקלים ויש לפרש דשאני התם שיותר מדאי היו מכחישים בגפנים עד דהוה טעים בהו טעמא דחמרא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144