גמרא
פירוש
אכִּדְנָיֵיד נִכְתְּמָא אַפּוּמֵּיהּ דְּחַצְבָּא.
דְּבֵי בַּר מָרִיּוֹן בְּרֵיהּ דְּרָבִין כִּי הֲוָה נָפְצִי כִּיתָּנָא הֲוָה אָזְלָא רַקְתָּא וּמַזְּקָא אִינָשֵׁי אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרָבִינָא אֲמַר לְהוּ כִּי אָמְרִינַן מוֹדֶה כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
אפומא דחצבא – על פי׳ הקונט׳ קשיא לר״י דאיך יהא האפדנא נייד כולי האי עד שתתנדנד הנכתמא דא״כ הבית קרוב ליפול ולפי הענין משמע שהיה בנין חזק שהרי מתוך העושר בנאה ובמס׳ שבת (דף עז:) נמי אמר מאי אפנדא אפיתחא דין שמאספין שם לדין משמע דבירה גדולה היא ונראה לר״י דכד ניידא נכתמא כשאדם אוחז הכד בידו שזהו דבר מועט הרבה א״כ מתנדנד האפדנא חייב להרחיק ולריצב״א נראה שאין פ״ה דחוק דבדבר מועט מתנדנד הנכתמא שהוא דבר קל אף על פי שהאפדנא אינו מתנדנד כל כך. זיקא הוא דקא ממטי לה – קשיא לר״י דליחייב משום אש מידי דהוה אאבנו וסכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו דחייב משום אש כדאמר בפ״ק דב״ק (דף ו.) והכא דאמטי ליה ברוח מצויה איירי מדפריך עלה מזורה ורוח מסייעו דאיירי ברוח מצויה כדמשמע בהכונס (שם דף ס. ושם) גבי ליבה וליבתו הרוח ומדפריך מגץ היוצא מתחת הפטיש דהיינו ברוח מצויה דחייב משום אש דגבי אש קתני לה בהכונס ואומר ר״י דלא דמי לאש דאין חייב משום אש אלא כשעשה האדם את האש לבדו כדכתיב המבעיר את הבערה בלא סיוע הרוח ואח״כ הולכת על ידי רוח מצויה אבל הכא אין עושה לבדו כל עיקר אלא ע״י הרוח דאי לאו רוח לא הוה רקתא אזלא כל עיקר ודמי לליבה וליבתו הרוח דפטור והיינו דמשני כי פריך בסמוך מ״ש מגץ דהוה סלקא דעתך דדמי ממש לגץ ומשני התם ניחא ליה דליזל ומתכוין להכות בכח עד שיצא הגץ ומתרחק בלא שום זיקא וחייב משום אש על מה שגומר והולך על ידי רוח מצויה אבל הכא לא ניחא ליה דתיזל כלומר ואינו מכה בכח ואי לאו רוח אין הרקתא הולכת כלל וא״ת מ״מ יהא חייב להרחיק מידי דהוה אגורן דמתניתין דחייב להרחיק אע״ג דזיקא ממטי ליה וי״ל דמתני׳ כרבנן והכא איירי אליבא דר׳ יוסי דלא מחייב אלא בגירי דיליה והא דפריך מגץ ולא מצי לאוקמי ההיא דגץ כרבנן משום דלא פליגי רבי יוסי ורבנן לענין חיוב תשלומין אלא לענין הרחקה וא״ת מאי שנא מנמייה דאפילו לר׳ יוסי מרחיקין אע״ג דהיא גופה ממטיא נפשה כמר בר רב אשי ומיהו התם משום דזימנין דבהדי דנח כו׳ כדקאמר לעיל אבל קשה מעורבין לעיל (דף כג.) דאמר רב יוסף אפיקו לי קורקור מהכא וי״ל דגמרא לא סבר לה כרבינא דר״ת פוסק כמר בר רב אשי וכאמימר ועוד אומר ר״י דבעלי חיים שאני דחמירי טפי מרוח דכח אחר מעורב בהן כדאמרינן בבבא קמא (דף ו.). מאי שנא מזורה ורוח מסייעתו – ורבינא לא חשיב לה פירכא דסבר כי היכי דלא גמרינן משבת לענין תשלומין כדמפרש רב אשי בהכונס (ב״ק דף ס. ושם) דגבי שבת מלאכת מחשבת אסרה תורה אבל הכא גרמא הוא וגרמא בנזקין פטור הכי נמי לא גמרינן מהתם שיהא חייב להרחיק ומר בר רב אשי סבר נהי דחיוב תשלומין לא גמרי׳ לענין הרחקה דליחשב גירי דיליה גמרינן שפיר כיון דגרמא בנזקין אסור. ורבינא מאי שנא מגץ – וא״ת ואמאי קאמר ורבינא לאמימר נמי תיקשי לענין חיוב תשלומין מאי שנא מגץ וי״ל משום הכי נקט רבינא דאמימר הוי מצי לדחויי דה״נ חייב לדידיה בתשלומין דלגמרי מדמה לה לזורה ורוח מסייעתו. אחד גפנים ואחד כל אילן – מתוך פ״ה לעיל (דף יח.) משמע דנקט אחד גפנים משום דשייך בהו כלאים דהביא ראיה מכאן דכשיש גדר ליכא איסור כלאים וזה סומך לגדר מכאן וזה מכאן ואין נראה דשדה חבירו דקתני הכא על כרחך לאו בשל זרעים איירי דהא מוקמי׳ בגמ׳ דמתני׳ אילנות לאילנות וגפנים לגפנים אבל אילנות לגפנים בעי טפי משום ציפרי ומהאי טעמא גפנים לזרעים בעי טפי אלא דנראה דנקט אחד גפנים ואחד כל אילן דלא תיסוק אדעתי׳ למימר דשיעור ד׳ אמות דמתני׳ דוקא בגפנים שמצינו בהם שיעור זה במקום אחר לענין כלאים. אבל בבבל ב׳ אמות – תימה דבפרק המוכר את הספינה (לקמן דף פב: ושם דף פג.) גבי קנה ג׳ קנה קרקע דאמר רב יוסף עובדא הוה בדורא דרעותא כו׳ משמע מהתם דבבבל נמי בעינן ד׳ אמות דבבבל הוה מעשה וצ״ל דבההיא דורא דרעותא היה להם מחרישה גדולה כמו בארץ ישראל. אבל בגפנים בעי טפי – והוא כשנטע דקלים כשהם גבוהים אבל אם נטע גרעין לא דממילא קא גדל ולא גירי דיליה הוא. אנא לא קייצנא דאמר רב כו׳ – וא״ת והתנן במתניתא דקוצץ ונותן דמים וי״ל דאיכא לאוקמי באילן סרק אבל קשה דאמרינן בהחובל (ב״ק דף צב.) גבי הנהו דיקלי דמכחשי בגופני הוו דקאמר למחר אייתי לי מקורייהו אלמא משום היזק גפנים מותר לקוץ דקלים ויש לפרש דשאני התם שיותר מדאי היו מכחישים בגפנים עד דהוה טעים בהו טעמא דחמרא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush